ישי צ'קוטאי (36), אב לארבעה מטנא עומרים שבדרום הר חברון, רכש בעת חופשה משירות המילואים הארוך שלו, רובו בעזה, מתלה לעציצים בכ-30 דולר מאתר לא מוכר בחו"ל. במהלך התשלום קיבל סיסמה מאפל-פיי והזין אותה באתר. העסקה לא אושרה. ישי לא קיבל דבר, והיה משוכנע שהסיפור הסתיים. שבוע אחר כך בוצעו בכרטיס שלו חמש עסקאות בברזיל, בסכום כולל של 6,801 שקל. במקביל הוא קיבל הודעה מחברת האשראי מקס שהכרטיס שלו נפרץ, בוטל, ושולחים לו חדש. אחרי כמה ימים, כשהגיע הביתה לחופשה, התקשרה עובדת מקס, תחקרה אותו, וסיפרה שהעסק בברזיל הוא בית ספר ללימודים גבוהים, והתנערה מכל אחריות של החברה להשבת כספו. "אם אתה רוצה, תפנה לבית העסק ולמשטרה", אמרה.
ישי פנה שלוש פעמים לאפל-פיי, עד שקיבל את התשובה "לא מכירים אותך, אין לך מספר אצלנו, אנחנו לא אחראים". שוב ושוב פנה למקס, רוב הפעמים משירות המילואים, ונתקל בהתנערות מאחריות ובחוסר אדיבות מופגן. בשיחה הטלפונית האחרונה ב-16.4 אמרה לו נציגת החברה: "הפנייה סגורה, אל תתקשר יותר". ביום רביעי השבוע, בחופשה קצרה בבית ("מתחיל לארוז לסבב הבא"), סיפר לנו ישי: "ביקשתי סיכום בכתב של עמדת החברה, פגישה פרונטלית להסביר ולנסות להבין. התשובה הייתה: זה מה שיש, אל תפנה יותר, וטריקת טלפון".
ישי פנה למועצה הישראלית לצרכנות ולמפקח על שוק ההון. את כספו הוא לא קיבל. "לא הצלחתי במאבק מול מקס", הוא מודה, "אמרתי לעצמי, אנחנו במלחמה, 7,000 שקל מול מה שאנחנו עוברים הם כסף קטן. אבל זה בכל אופן עצוב וכואב. אני מורה, מבין בצמחים, לא בפיננסים, וסמכתי שמדובר בחברות רציניות שיגנו עליי במקרה הצורך".
ממקס נמסר בתגובה כי "במקרה בו הלקוח נרשם לארנק דיגיטלי (אפל פיי/גוגל וולט), כלומר נתן את פרטיו ואישורו, האחריות היא על הלקוח. לצערנו במקרה הזה, הלקוח או מי מטעמו מסרו את קוד האימות שהתקבל בהודעה מאיתנו, בה נכתב בבירור כי מדובר בקוד לרישום לארנק אפל פיי, המיועד לשימוש הלקוח בלבד, ואין למסור אותו לאף גורם".
מה שקרה לישי הוא אחת הדרכים הנפוצות ביותר להפיל בפח בעלי כרטיסי אשראי. אתר אלמוני שמגיעים אליו בסמס או בלינק של משפיען, מציע "מציאה פרועה" של מותג ידוע, בעיקר באופנה וקוסמטיקה, או פריט חביב במחיר נגיש, כמו מתלה לעציצים, ואנחנו מתפתים. המטרה היא לקבל את פרטי האשראי שלנו, ואחר כך לעשות בו שימוש לרעה.
"בישראל יש לנו יותר סיכוי ליפול בהונאות מן הסוג הזה", מסביר ענר בן יוסף, מנהל מחלקת חקירת הונאות בישראכרט. "בעוד שבעולם המנוע המוביל להונאות כרטיסי אשראי הוא כמעט אך ורק כלכלי, בישראל עובד גם המניע האנטי-ישראלי". בישראכרט, כמו בשתי חברות האשראי הנוספות, כ.א.ל ומקס, אומרים כי לא הבחינו בעלייה מיוחדת בהונאות נגד ישראלים בגלל המלחמה, אבל שרון בריזינוב - מתכנת מחשבים שהקים יחד עם חברו לפני למעלה משנה מיזם שהוא מגדיר כ"חברתי", אתר בשם scanmysms.com המזהה סמסים ולינקים של נוכלי כרטיסי האשראי - אומר שדווקא כן. לדבריו, בחודשים אוקטובר-נובמבר 2023 הם זיהו עלייה רצינית מאוד של גורמים חוץ-מדינתיים עוינים שהפעילו קמפיינים של הונאה המוכוונים לישראל, בהיקפים שלא ידעו קודם. הם הגיעו מטורקיה, איראן, מלזיה וניגריה.
"הם רוכשים מאות ואלפי דומיינים (כתובות אינטרנט), מסתירים אותם מאחורי עשרות ומאות אלפי לינקים מקוצרים, ושולחים מסות של סמסים. אנחנו יודעים לקרוא מי הדומיין שמסתתר מאחורי הכתובת המקוצרת. המידע מועבר למערך הסייבר הלאומי, והאתר הנוכל מוסר מהרשת". שיתוף הפעולה הזה, אומר בריזינוב, צמצם את הכמויות האדירות של נסיונות הונאה בחודשי המלחמה הראשונים. לדבריו, אלפי לינקים נסגרו. "אם כי עדיין מגיעים מדי חודש מאות לינקים חדשים".
מעבר למוטיבציות של הנוכלים בזמן המלחמה, ד"ר לירז מרגלית, פסיכולוגית חברתית עם התמחות בשיווק ועיצוב תודעה, מוסיפה את ההיבט של הצרכנים: "בתקופה של מלחמה קל הרבה יותר לפתות צרכנים. מבוגרים, למשל, הרבה יותר רגישים, מסתובבים עם סוג של חובה לתקן את המצב. לכן הם ייפלו מהר יותר קורבן לבקשות פיקטיביות לתרומה, כפי שקרה בגיוסי כספים למפונים ולמשפחות חטופים. מבוגרים במצב לחץ עלולים להיכנס גם לרכישות 'זעם', שאכן אובחנו בחודשים הראשונים של המלחמה".
ד"ר מרגלית מזהירה: "שימו לב גם לרכישות של ילדים ובני נוער דווקא בחופש הגדול הזה. אף אחד לא יודע מה תהיינה ההשלכות של הטראומות שעברו ועוברים ילדים ובני נוער, כשסף העוררות אצלם גבוה מאשר בשגרה, וכל דבר קטן מקפיץ ודוחף לפזיזות ולצורך בפריקת עול ומגבלות, גם בקניות חסרות אחריות. ובנוסף, דווקא בתקופה זו חשוב להם יותר להיות כמו כולם, והם יכולים ליפול בהצעות רכישה של משפיענים, וגם להורים קשה יותר לסרב להם".
קשה לקבל כסף בחזרה
השבוע עבר בכנסת בקריאה שנייה ושלישית החוק של ח"כ מירב כהן מיש עתיד, שיאפשר למדינה להפסיק את סליקת האשראי במקרים מובהקים של חברות עושקות, וימנע את פעילותן תחת שמות אחרים. מדובר בחוק מבורך, אבל הוא לא סוגר מספיק פרצות במערכת היחסים בין הצרכן לחברות האשראי. ח"כ כהן מבטיחה שעוד חוקים יבואו בעקבותיו. בינתיים הסנקציות של החוק החדש יחולו רק על חברות שהונו באופן נרחב קבוצות מוחלשות – קשישים, עולים חדשים, אנשים עם מוגבלויות. הוא נותן סמכויות רחבות לרשות להגנת הצרכן לנהל חקירות, להטיל קנסות, ולהורות לחברות האשראי להפסיק לסלוק את החברות המונות, ואף לדרוש השבת הכסף לצרכנים.
בשנתיים האחרונות גדל ב-107% שיעור הונאות האשראי לפי הדיווחים של חברות האשראי, שמכסים רק את המקרים של לקוחות שנופלים באותם פחים שהחברות מכסות – אם גנבו לכם את הכרטיס, או אם העסק לא יכול לספק לכם את המוצר שהזמנתם, ואז תיעצר יתרת התשלומים ויתחיל בירור מול העסק.
4 צפייה בגלריה
ארנינה קשתי (מימין) עם אחותה מיקי והאם רבקה ז"ל, שנעשקה ב־ 63,000 שקל
(צילום: אלבום משפחתי)
וכשהצרכן יוצא למלחמה, הוא מגלה לא פעם שקשה עד בלתי אפשרי עבורו לנצח את חברת האשראי. ארנינה קשתי (73) היא בתה של רבקה קשתן ז"ל, קשישה שנעשקה בגיל 88 על ידי חברה בשם "לירף" שהציעה לה כרטיס מועדון ומתנה. האם מסרה את פרטי הכרטיס שלה לנוכלים, ששלחו לה עוד ועוד מוצרים וחייבו אותה בתשלומים משמעותיים, עד שאיבדה את כל חסכונותיה הדלים בסכום של כ-63 אלף שקל. האם נפטרה כבר לפני שלוש שנים, וקשתי הבת מעורבת בתביעה ייצוגית שהוגשה נגד חברות האשראי כ.א.ל, ישראכרט ולאומי קארד, וכן שורת חברות לשיווק ישיר. בתביעה נטען שחברות האשראי היו מודעות לאורך שנים להתנהלותן של חברות השיווק הישיר בעושק קשישים, ובחרו לעצום עיניים תוך גריפת עמלות סליקה בהיקפים גדולים.
החברות נדרשות בין היתר לפצות את ארבעת התובעים (רבקה קשתן ז"ל ועוד שלושה קשישים) על הנזקים הישירים שלהם, וכן את כל לקוחותיהם מעל גיל 65 ומעלה שנעשקו, להשיב את כל ההכנסות שהפיקו כתוצאה מגביית הכספים, ולנקוט בכל הפעולות הדרושות על מנת לעקור מן השורש את התופעה. התביעה מתנהלת זו השנה השביעית, ונמצאת עכשיו לפני בית המשפט העליון.
"לפני הפנייה לבית המשפט נאבקתי קרוב לשנתיים לדבר על ליבם וליבן של אנשי חברות כרטיסי האשראי, הנהלת הבנק שבו ניהלה אימי את חשבונה, הגעתי עד לשר משה כחלון. כולם התנערו מאחריות. אני לא מאמינה שאראה כסף מהמשפט. מה שחשוב לי זה שייעצר העוול המתמשך שגורמות חברות האשראי לאזרח הקטן", היא אומרת.
אחד המקורות הנפוצים לשימוש לרעה בכרטיסי האשראי שלנו עובר דרך הילדים, ובעיקר דרך משחקי המחשב, אבל לא רק. חברות האשראי לא מחזירות כספים שנלקחו כתוצאה משימוש לא מבוקר בכרטיס על ידי הילדים. ד', אם לילדים, גילתה בראשית ינואר כי בחמשת החודשים הקודמים שולמו בכרטיס האשראי ישרכארט שברשותה, דרך משחק מחשב, סכומים שהצטברו כמעט ל-10,000 שקל. הקונה היה בנה, בן 13. "הסתבר לי שהחשבון זכר את פרטי הכרטיס ואיפשר להשתמש בו שוב ושוב", היא אומרת. גם היא טוענת שנתקלה ביחס לא נעים מעובדות שירות הלקוחות של החברה. אחרי שפניותיה לישראכרט לא הועילו, פנתה למועצה הישראלית לצרכנות, ורק אחרי התערבותה החזירה לה ישראכרט בסוף ינואר 69% מהסכום (6,824 שקל), בטענה שפנתה לחברה מאוחר מדי.
ישראכרט בתגובה: "מדובר בעסקאות של בן משפחה שאושרו על ידי הלקוחה, ולא בשימוש לרעה. למרות זאת, לאחר פנייתה סייענו לפנים משורת הדין לזכות את הלקוחה במרבית הסכום. לגבי השיחה עם הנציגה, הנ"ל ייבדק ויטופל. אנו ממליצים לא לאפשר לבני משפחה שימוש לא מבוקר בכרטיס האשראי, וכן לעבור על החיובים, שזמינים בנוחות באתר ובאפליקציה, באופן שוטף כדי להימנע ממקרים כאלה".
משחקי מחשב, במובילות של "פיפ"א", נחשבים לקטליזטורים המדרבנים ילדים ובני נוער, ולא רק גיימרים, לרכוש עוד ועוד – לשנות תנאים, לעלות רמה, לקנות רכיבים, עוד משחקים, עצמים וירטואליים וכו', אומר ענר בן יוסף מישראכרט. במועצה הישראלית לצרכנות התקבלו תלונות חמורות על רכישת משחקים באפליקציה "גוגל פליי" על ידי קטינים ללא אישור הוריהם בסכומים אסטרונומיים של אלפי עד עשרות אלפי שקלים. המועצה פנתה לחברת "גוגל ישראל", והחברה התנערה מכל אחריות, הסבירה באחד ממכתביה בעבר ש"גוגל פליי" אינה בבעלות "גוגל ישראל" אלא מופעלת על ידי "Google ICN" מארה"ב, והפנתה אליה.
בדיקת המחלקה המשפטית של המועצה לצרכנות העלתה כי בעבר נפגעו בארה"ב צרכנים רבים, וכי ה-FTC האמריקני, המקביל לרשות להגנת הצרכן וסחר הוגן בישראל, אף פתח בחקירה נגד Google ICN בגין חיוב צרכנים עבור רכישת משחקי מחשב או כל תוכן אחר ללא הסכמתם המפורשת. בעקבות החקירה הושג ב-2014 הסדר בין ה-FTC וגוגל איי.אן.סי על פיו יושבו לצרכנים 19 מיליון דולר, וגוגל איי.אן.סי תסדיר את האפליקציה באופן שיבטיח כי בעלי כרטיס אשראי יחויבו רק אחרי שקיבלו מידע מלא בדבר מחיר השירות ונתנו את הסכמתם המפורשת.
"לאור התלונות במועצה נראה כי החברה לא הסדירה את העניין עבור כל הצרכנים בעולם", אומרים במחלקה המשפטית. במועצה ממליצים לנפגעים לפנות לחברת האשראי שלהם בישראל, להצהיר על שימוש לרעה בכרטיס האשראי באמצעות "טופס הכחשת עסקה", והחברה תהיה מחויבת לפנות לחברת הסליקה של Google ICN, שעשויה להיות מחויבת להסדרה האמריקנית, המאפשרת לצרכנים לבטל חיובים באשראי שבוצעו ללא הרשאה או תוך הטעיה.
מגוגל מסרו לנו אתמול: "לא נוכל לשלוח תגובה רשמית בדד-ליין הקצר שנתת לנו. היום 4.7 (יום העצמאות האמריקני – ש"ח), כל הצוותים בארה"ב בחופשה ונדרשת מעורבותם כדי להגיב כיוון שמדובר בחברה גלובלית".
ד"ר מרגלית ממליצה לרכוש לילדים כרטיסי האשראי נטענים, שחברות כרטיסי האשראי החלו להנפיק בשנה האחרונה, כאחד הפתרונות המוצלחים לבלימת הוצאות של ילדים ובני נוער.
4 צפייה בגלריה
מימין: ד"ר לירז מרגלית, פסיכולוגית חברתית, ענר בן יוסף, מנהל מחלקת חקירת הונאות בישראכרט, שמואל קהן, מנהל מחלקת מניעת הונאה במקס
(צילומים: דניאל אדרי, קרולין לוי, יח"צ)
ההונאות הנפוצות
אחת ההונאות הנפוצות היא משלוח הודעות שמתחזות להודעות מגופים מוכרים, במקרים רבים הדואר או DHL, עם בקשה למסור את פרטיכם - תעודת זהות, כרטיס אשראי - כדי ש"החבילה תגיע מהר יותר", או הודעות שמתחזות לבנקים, פיי-פאל, חברות סלולר, על כך ש"חשבונכם נחסם" ולצורך שחרור נדרשים פרטים כגון תעודת זהות, כתובת מייל פרטי ואמצעי תשלום. כדי להתגונן בדקו באתר הרשמי של החברה שכביכול פנתה אליכם – אם באזור האישי שלכם לא מופיעה ההודעה, זו כנראה התחזות.
בסימן עלייה נמצאת שיטה חדשה: שולחים לכם הודעה מתחזה כלשהי ומבקשים הזנת מספר סלולרי. עם המספר, ללא ידיעתכם, מבצעים בשמכם ניוד לחברת סלולר אחרת, תחת שם חדש, ואז פועלים באופן חופשי מתוך הטלפון שלכם. אם ביקשתם מיד בירור או הכחשת עסקה, יש סיכוי לקבל כסף בחזרה. החוק הישראלי מאפשר לקבל ביטול עסקה בנסיבות גניבה אם דווחה תוך 30 יום מהחיוב. עם זאת, הנזקים עלולים להיות משמעותיים כי לוקח בדרך כלל זמן עד שהנפגע מזהה שהבעיה לא בטלפון אלא בנוכלים שהשתלטו עליו. לכן כשמישהו מבקש שתזינו מספר סלולרי, אפילו אם זה נראה כמו אתר רשמי, היכנסו קודם לאתר הרשמי ובדקו באזור האישי.
עוד דרך נפוצה להפסיד הרבה באמצעות כרטיס האשראי היא מסירת הקוד הסודי לילד/מטפלת/עוזרת: גם כאן הסיכוי לקבל את כספכם חזרה זעום. מבחינת חברות האשראי, אם נתתם קוד לצד ג' - אתם אחראים גם לנפילתו בפח. פתרון אפשרי לצמצום הנזק הוא כרטיס אשראי נטען מוגבל בסכום, וכמובן מעקב הדוק אחרי ההוצאות. כדאי גם לקרוא בקפידה את הודעות הסמס מחברות האשראי על עסקה שהתבצעה, ולהגדיר אימות דו-שלבי (שילוב של שניים מתוך שלושה: סיסמה, טביעת אצבע או זיהוי פנים, קוד שנשלח אליכם לטלפון).
צריך לזכור שההונאות לא משתלמות לחברות האשראי, והחברות העולמיות משקיעות סכומי עתק בפיתוח טכנולוגיות למניעתן. אפרת אגמי, ראש מחלקת הונאות בכ.א.ל, טוענת שבגלל המערכות המתוחכמות שהכניסה החברה, "אנחנו רואים ב-2024 שיפור מטורף בצמצום נזקי ההונאות". אגמי טוענת שכ.א.ל עוצרת סליקה של חברות החשודות במעשי נוכלות כבר בשלבים מוקדמים: "כשיש חשד נגד בית עסק, אנחנו עושים בדיקות גם מול לקוחות שמתלוננים וגם בדיקה מדגמית בין שאר הלקוחות".
גם בשתי חברות כרטיסי האשראי האחרות מדברים על הפסקת סליקה של עשרות בתי עסק בשנה, שעלה חשד נגדן. שמואל קהן, מנהל מחלקת מניעת הונאה במקס, אומר כי החברה משקיעה ביכולת אימות ביומטרית (טביעת אצבע או זיהוי פנים בהתאם למה שהלקוח מגדיר במכשיר הסלולרי שלו – ש"ח), במקום קוד, שכבר קיימת במאות אלפי כרטיסי אשראי שלה. "טרם נמצאה הדרך לעקוף את הטכנולוגיה הזאת", הוא אומר.
חברות האשראי מתלוננות שהצרכנים לא לוקחים מספיק אחריות, לא בודקים מספיק ולא יודעים שחברת האשראי לא תחזיר כסף אוטומטית אם תתלוננו. "אם המוצר לא יגיע, חברת האשראי לא יכולה לדעת אם המוכר נוכל או שהמשלוח נתקע בים", מסביר ענר בן יוסף. "חיוב ניתן לבטל רק אם התשלום עדיין לא ירד".
במועצה לצרכנות סבורים שהמצב של הצרכנים בישראל מול חברות האשראי גרוע בהשוואה לחו"ל. למשל המושג "עסקה בטוחה" – כשחברת האשראי שולחת לכם קוד לאימות העסקה. "מדובר במילת מפתח שהמציאו חברות כרטיסי האשראי ומשמשת עבורן מטריית הגנה", אומרת עו"ד יעל כהן-שאואט, מ"מ היועצת המשפטית של המועצה. "באירופה למשל קיימת חובה לעשות אימות פרטי לקוח בסחר אלקטרוני, כדי להגן על הצרכן מפני הונאות ברכישות מקוונות: ברכישה באתר אינטרנט, אחרי הזנת פרטי האשראי, הצרכן מקבל הודעה בטלפון ובה פרטי ההתקשרות (סכום ושם בית העסק) וקוד אימות שחברת האשראי מנפיקה. הצרכן נדרש להקליד את הקוד באתר על מנת לאמת את הנתונים. בישראל אין כל חובה לעשות שימוש בטכנולוגיה זו. בצרפת הצרכן רשאי להכחיש עסקה שבוצעה על ידי אדם אחר, גם אם אושרה באמצעות הקוד הסודי, משום שעצם השימוש בקוד הסודי על ידי מי שביצע את העסקה עדיין לא מהווה הוכחה שבעל הכרטיס פעל ברשלנות. בישראל לא".
לדברי עו"ד כהן-שאואט, "בארה"ב וברוב מדינות אירופה קיימת הסדרה וולונטרית או מעוגנת בחוק לפיה הצרכן רשאי לבטל עסקת אשראי לא רק במקרים בהם הוא לא ביצע את העסקה (שימוש לרעה בכרטיס אשראי) או לא קיבל את המוצר שרכש (כשל תמורה) כמו בארץ, אלא גם בכל המקרים בהם הצרכן נפגע על ידי בית עסק: הטעיה, אי-התאמה, פגם במוצר, מוצר מזויף ועוד". במקרים כאלה, מסבירה עו"ד כהן-שאואט, חברת האשראי שהנפיקה את הכרטיס של הלקוח מקבלת החזר מחברת האשראי שנותנת שירותי סליקה לעסק, ואם מתקבלות תלונות רבות נגד העסק, החברה רשאית להפסיק לתת לו שירותי סליקה. "בישראל אין כל אפשרות חוקית לדרוש מחברת האשראי לבטל את התשלום ולקבל זיכוי במקרים כאלה, והצרכן נאלץ לתבוע את בית העסק למימוש זכויותיו", היא אומרת.
במועצה לצרכנות פועלים כדי לקדם תיקוני חקיקה שיגבירו את ההגנה על הצרכנים בעסקאות באינטרנט. "בבואם של הצרכנים לבטל עסקה באמצעות חברות האשראי, הדרך לביטולה ארוכה ולא תמיד מניבה תוצאות", אומרים במועצה. "הקושי הזה לא קיים במידה זהה לעוסקים המבקשים שירותי סליקה, במיוחד למפוקפקים שבהם. יש להבטיח כי חברות האשראי לא משרתות רק את אינטרס העוסקים, המתיישב עם האינטרס העסקי שלהן, ולא מפקירות מנגד את הצרכנים. המועצה קוראת לחברות האשראי להיות קשובות יותר לפניות הציבור בנושא מעשי הטעיה או מרמה, לתעד תלונות, להגביר בדיקות של עסקים, להפסיק מיד סליקה של עוסקים שיש נגדם תלונות רבות, ולמנוע מצב בו חברות האשראי מהוות צינור כלכלי לביצוע עבירות מרמה ועוקץ צרכני, ובסופו של יום לבוא לקראת הצרכנים בבקשתם לביטול עסקאות שעולה מהם חשד למרמה".
איך להיזהר
× כשאתם מתבקשים בחנות להזין את הקוד הסודי של הכרטיס – הקישו אותו בעצמכם, ואל תיתנו אותו בעל פה למוכר כדי שיקיש.
× קוד סודי חד-פעמי שקיבלתם מחברת האשראי במסגרת שירות "עיסקה מאובטחת", כדי לוודא שהעסקה המתבצעת היא אכן עסקה שאתם רוצים לבצע, לא מוסרים לאף אחד, גם אם המוכר טוען שרק כך ניתן להשלים את העסקה או לקבל זיכוי כלשהו עבור עסקה שבוצעה.
× למדו את הילדים להיות ערים לכל הצעה לשנות תנאים באתרי משחקים, לעלות רמה, לקנות רכיבים, לתת הצעה. אפילו אם מדובר בסכומים קטנים של 1.9 דולר. מפעילי האתר ייכנסו שוב ושוב וינצלו את החשבון.
× קיבלתם הודעה בסמס מחברת כרטיסי האשראי על עיסקה שעשיתם אונליין? בדקו אם שם העסק, סכום העסקה ומטבע העיסקה תואמים את מה שקניתם.
× אתם חושדים בהודעת סמס עם לינק? היכנסו לאתר החינמי scanmysms.com, שמשתף פעולה גם עם מערך הסייבר הלאומי. גם חברות האשראי משתמשות בו. הזינו את הלינק והאתר יזהה אם מדובר בסמס לגיטימי או פישינג של נוכלים.
× עקבו אחרי החיובים החודשיים של חברת האשראי. מומלץ להצטרף לשירות קבלת סמס על כל חיוב.
× נוסעים לחו"ל? עדכנו את חברת האשראי מתי ולאן, ניתן לעשות זאת גם באפליקציה. זה טוב למקרה שהחברה מזהה פעולה חריגה ויודעת שהלקוח נמצא באותה מדינה. זה ימנע חסימה מיותרת של הכרטיס.
(הטיפים הובאו בסיוע יוני רגב, סמנכ"ל ניהול סיכונים בישראכרט, אפרת אגמי, ראש מחלקת הונאות בכ.א.ל, שמואל קהן, מנהל מחלקת מניעת הונאה במקס, והמועצה הישראלית לצרכנות).
פורסם לראשונה: 00:00, 05.07.24
